החלטה בתיק בש"א 30725/06

1.         בפני בקשה למתן צו ביניים המורה למשיבים שלא לנקוט בהליכים שונים לסילוקו של המבקש שהוא רוכל.

            לטענת המבקש הוא רוכל מזה כ-15 שנים באזור התעשיה סגולה, לאחר שהמשיבים הציבו אותו במקום.

לטענת המבקש, ייגרם לו נזק בלתי הפיך אם יפונה בלא שיינתן לו מקום חלופי, לאחר שהיה לו רשיון לעסק במשך שנים.

            לטענת המבקש, לאחר שניתן כנגדו פסק דין לפינויו וסילוק ידו מהמקרקעין, הגיש ערעור ויומיים לפני הערעור נודע לו שעומדים להציב במקומו קיוסק מסודר במרחק 1 מטר ממקומו הנוכחי.

            לטענת המבקש, התברר לו שהמשיבים שיקרו לו בכך שטענו שהקיוסק המתוכנן מוקם בחלקה 4 ולא בחלקה 3 במקום בו מוצב הרוכל שכן המרחק ביניהם הוא 1 מטר.

            לטענת המבקש, הוא לא מפריע לבניית בי"ס לחוסים שאמור להיבנות בסמוך.

            לטענתו, מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כשהוא מוכן לזוז לכל נקודה שיורו לו.

            לטענת המשיבים, כנגד המבקש קיים פסק דין חלוט לפינויו לאחר שערעור שהוגש על פסק הפינוי נדחה, לאחר שהמבקש פלש למקרקעין לחלקה 3 בגוש 6355 בעוד הקיוסק המתוכנן אליו מתייחס המבקש הינו בחלקה 4.

            לטענת המשיבים, מדובר בעסק לממכר מזון - מזנון שהוקם ללא היתר בניה כדין, ומנוהל כיום בלא רשיון או היתר זמני לניהול עסק רוכלות או כל עסק אחר וזאת לאחר שהמבקש פלש למקרקעין שהופקעו ומיועדים להקמת מרכז יום טיפולי, כשעקב אי התפנות המבקש מהמקום לא ניתן להשלים את פיתוח החצר והגדר של המרכז הנ"ל.

            לטענת המשיבים, למבקש אין כל זכות עמידה בבית המשפט לאחר שהמקרקעין אליהם מתייחס המבקש בבקשתו שבהם מתוכנן הקיוסק הם חלקה 4 בעוד מבקשים לפנותו מחלקה 3 בה הוא יושב.

            לטענת המשיבים קיים גם שיהוי ניכר וכן מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, שכן ישיבת המבקש במקום מעכבת את השלמת בניית המרכז לנזקקים.

לטענת המשיבים, גם אם היה רשיון עסק למבקש למספר שנים בעבר וגם אם ניתנה רשות למבקש לעשות שימוש במקרקעין (דבר המוכחש) ניתן לבטל רשות כזו בכל עת כשלמבקש אין זכות קניינית ומאז 2004 אין לו גם רשיון עסק.

2.         לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות החלטתי לדחות את הבקשה.

            כנגד המבקש הוגשה ביום 21/10/04 תביעה בסד"מ ע"י העיריה לפינוי וסילוק יד, בבימ"ש השלום בפ"ת, ת.א. 5207/04. עפ"י כתב התביעה, העיריה הפקיעה בין השנים 1990 ל- 2003 מספר הפקעות לצרכי ציבור במקרקעין הידועים כגוש 6355 חלקה 3 (להלן: "המקרקעין").

            המבקש פלש לשטח המופקע והקים בו מבנה המשמש כעסק לממכר מזון ללא היתר בניה כשהוא מנהל את עסקו (במועד הגשת התביעה) בלא רשיון או היתר זמני לניהול עסק רוכלות ו/או כל עסק אחר כנדרש בחוק רישוי עסקים תשכ"ח-1968, ולכן מבוקש לצוות על פינויו וסילוק ידו.

            ביום 29/5/05 ניתנה החלטה בבקשת הרשות להתגונן שהגיש המבקש, לאחר שנחקר על תצהירו והגיש סיכומים שבה נדחתה בקשת הרשות להתגונן וניתן פסק דין לפינויו וסילוק ידו של המבקש מהמקרקעין (נספח ב' לתשובת המשיבים).

            בהחלטה נקבע שהמבקש הודה בחקירתו בבית המשפט כי נכנס למקרקעין בלא הסכמתו של בעל המקרקעין ושידע שחלק מהמקרקעין הופקעו לצרכי ציבור והוא לדבריו: "אני לא שאלתי אף אחד".

            ביהמ"ש קבע כי המקרקעין הופקעו לצרכי בניית מבנה ציבור - מרכז יום טיפולי, בהתאם לפקודת העיריות, כשהמבקש פלש למקרקעין במחצית שנות התשעים, ללא הסכם, ללא תשלום דמי שכירות או דמי שמוש ראויים, ללא היתר בניה כדין וללא רשיון עסק.

            המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א על פסק הדין הנ"ל בע"א 2404/05 וביום 15/3/06 ביקש המבקש למחוק את הערעור והערעור נדחה (נספח ג' לתשובת המשיבים).